פתאום התגלתה לי דרך אחרת מתוך זוית אחרת.
לאחר שהבנתי שהאדם הוא לא תוצר של עולמו החיצוני ולא תוצר של אנשי חייו השונים ואירועי חייו השונים, חשבתי אולי עולמו החיצוני של האדם הוא תוצר של כל אשר בעולמו הפנימי של האדם - כלומר, אולי עולמו החיצוני של האדם הוא תוצר של המחשבות של האדם, או של האמונות שלו, או של הזכרונות שלו...
בשלב הזה לצערי גיליתי שלא כך הוא הדבר... ולמחשבות שלנו, ולאמונות שלי ולזכרונות שלנו אין יכולת ליצור שום דבר, כיוון שמסתבר שגם הם תוצר...
אבל תוצר של מה?
כשמתוך כל הידוע לי עד אז לא הצלחתי למצוא הגיון ואמת אותה ניתן להכיל על כל בני האדם ואחרי שהגעתי למבוי סתום נותר לי רק לומר שאם כך הוא הדבר אז אולי אין מקור אחד שיצר את הכל...
הרצון היה להכיר את הקיים מבלי להיות מוגבלת לדרכים להכרת הקיים על מנת שלא להיות מוגבלת לאשליית ההכרה ובתקווה להצליח לגלות את הרכיב הנוסף שהסתתר מעינינו שדרכו נוכל להכיר ולהבין את התמונה השלמה!
אלא אם...
אצליח להבין מהו הרכיב הנוסף אותו לא יכולנו להכיר דרך העיניים שלנו עד כה, ואולי אז נבין את התמונה השלמה!
פתאום הבנתי שכדי למצוא תשובה עלי למצוא כנראה במקום שבו טרם חיפשו עד היום, אחרת יש סיכוי שטובי המוחות היו כבר מוצאים.
הבנתי שמה שלא נקלט בעיניים הפיזיות שלנו היא האנרגיה, והבנתי שהמכנה המשותף לכל אשר חווה האדם הוא האדם עצמו ולכן הוא המכנה המשותף לעולמו הפנימי והחיצוני וכדי למצוא מקור אחד שמשותף להכל סביר להניח שהתשובה טמונה באדם עצמו! ואולי אף באנרגיה שלו!
הבנתי שאני רוצה לבחון האם קיים רובד נוסף באדם שטרם הכרנו בו עד היום כיוצר מצבו של האדם ואז תתקבל התשובה שחיפשנו מזה שנים ותוכל לשחרר אותנו, בני האדם, לחופשי באמת!
כל עוד היינו שבויים בתפיסה שעולמנו הפנימי נוצר על פי עולמנו החיצוני- חיינו בכלא ובקורבנות. כל עוד היינו שבויים בתפיסה שעולמנו החיצוני נוצר על ידי המחשבות והאמונות שלנו- חיינו כמגיבים שכל הזמן מנסים לתקן...
האם יכול להיות שהגעתי לתשובה שתספק בפני המוני בני האדם שחיים על כדור הארץ תשובה לה חיכינו זה אלפי שנים? האם יכול להיות שמסע של אלפי שנים יכול לקבל מענה אמיתי? פשוט? ברור?
האם יכול להיות שאכן קיים רכיב באדם שהוא התשובה להכל? ומה המשמעות של רובד כזה שיוצר את כל אשר בעולמו הפנימי של האדם ואת כל אשר בעולמו החיצוני של האדם? האם זה אומר שבשינוי שלו ישתנה הכל?
ומה אני אמורה לעשות עם אותו רובד? האם אני אמורה לשנות את אותו רובד כדי לשנות את מצבו של האדם? האם אני אמורה לשנות את מצבו של האדם באמצעות אותו רובד?
ואם כך מה זה אומר על התחושות שלנו? על המחשבות שלנו? על האמונות שלנו? על הגישה שלנו? על הזיכרונות שלנו? על מערכות היחסים שלנו? על התפקוד שלנו? אם גם הם תוצרת של אותו מקור?
האפשרות שיש באדם תשובה מעבר למה שהכרנו עד כה- נתנה לי תקווה חדשה שאולי בכל זאת בקרוב אמצא את המקור האחד שיצר את הכל. כזה שיהיה בהישג יד ודרכו נוכל להבין ולשנות את הכל...
ואז נוכל לחיות כמשוחררים מלחיות מתוך תגובה לקיים בה אין יצירה חדשה אלא רק על בסיס היצירה הקודמת... ונוכל להתחיל לחיות מתוך יצירה באמת! כיוצרים באמת!
כי הרי האם זה באמת הגיוני שהגענו הנה כאנרגיית חיים=אנרגיה יוצרת, מבלי היכולת ליצור?!
אני גם מודה שכל כך לא רציתי לחזור לדרך שבה נאלצנו שוב ושוב ושוב לתקן ולתקן ולתקן את כל אשר חווינו בנו ובעולמנו... זה היה נראה לי סזיפי מדי ולא הגיוני... אין בזה קלות, אין בזה פשטות, אין בזה טבעיות... זה פשוט לא יכול להיות שזה כל כך לא פשוט... לא יכול להיות שכך נבראנו לחיות... לא יכול להיות שכל זה הוא תוצר של הטבע שלנו!
כי כל הזמן קינן בי הקול "תלמדי מהטבע" - הסתכלתי על עץ התפוזים איך כל התפוזים נוצרים ממנו בעת ובעונה אחת ללא מאמץ, ללא צורך שלו במיקוד, מבלי להתעייף והבנתי שאם גם אנו נחיה את הטבע שלנו נוכל לחוות קלות, טבעיות, זרימה וכך לא נחווה קושי והישרדות.
הבנתי שכנראה אם אנו לא חווים קלות אלא קושי- משהו בנו לא חי נכון... משהו בנו לא חי את הטבע שלנו... אך מהו אותו טבע שלנו? האם הטבע שלנו שונה מההרגל שלנו?
הבנתי שאני צריכה להבין את האדם מחדש כדי להכיר את הטבע שלו, שאולי בו יש את התשובות להכל...
יצאתי לדרך להכיר מחדש את עולמו של האדם בדרך אחרת מזו שהכרתי לפני כן – אי פעם...
חשבתי שאני יוצאת לעשות היסטוריה, לימים הבנתי שיצאתי לחיות הווה!
