הרבה אנשים מתלוננים על החיים, ומתלוננים על המציאות, ומתלוננים על הממסד, ומתלוננים על הכל- ולא עושים לגבי זה שום דבר. אז ראשית נבין מה גורם לחלקנו כל כך הרבה להתלונן, ושנית נבין- מה עושים עם זה?
בשיחות עומק עם אנשים רבים לגבי יעוד מדהים לגלות שאנשים רבים, בדיוק כפי שחששתי אני בתחילת דרכי, שאם יגלו את היעוד שלהם הם יאבדו את מי שהם כעת, את החיים שלהם ולא פחות חשוב – את זכות הבחירה שלהם
אני נפגשת עם לא מעט הורים החווים קושי עם הילדים שלהם, כאשר העדיפות שלי ברוב המקרים, אם ניתן, לעזור לילד דרך ההורים מבלי לשגע את הילד ולהביא לקליניקה.
הרבה אנשים משתפים אותי שהחשש הגדול שחוו לפני שהגיעו לטיפול היה לחטט במקומות הכואבים ובעבר
הפיתרון האחד והיחיד, שהחוסר שלו הוא גם המכנה המשותף לכל החוסרים שחווה האדם- חוסר ביטחון עצמי, חוסר נוכחות עצמית, חוסר ערך עצמי, חוסר יכולת ביטוי עצמי, חוסר הגשמה עצמית ועוד- הוא – העצמי.
איינשטיין אמר– "לכל בעיה יש פתרון, שאם לא כן – לא הייתה בעיה." מצליחים לזהות מה ההבנה המדהימה שמתחבאת מאחורי המשפט הכביכול פשוט הזה?
יש זמר שאני מאוד מעריכה אותו ואת השירים שלו, שנקרא ארקדי דוכין. אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלו שיש בה חוזק אדיר שמבטא תחושות שרבים מאיתנו חשנו מתישהו בחיים שלנו או עדיין חשים ולא שמנו אותן עד כה במילים
עד היום האמנו שכדי לפתוח דף חדש בחיים אנחנו צריכים לשנות את תפאורת חיינו- לשנות עבודה, ו/או להחליף בעל/אישה, ו/או להחליף מגורים, ו/או לשנות מדינה, ועוד
האם חיבור עצמי - זה יקר?
בואו נבין ראשית מה היה לנו עד היום- עד כה ההסתכלות הרווחת לגבי פחדים היתה שהדבר הפיזי מולו הרגשנו תחושת פחד הוא הפחד עצמו. למשל- אם הרגשנו פחד כשראינו נחש אנו רגילים לחשוב שיש לנו פחד מנחשים...