לחיות כפרפר
התבוננתם פעם על פרפר?
כמה קלילות יש בו, כמה יופי, כמה רוך ועדינות?
קולטים שהפרפר החופשי הזה שנהנה משמיים פתוחים המהווים עבורו מרחבים אינסופיים היה פעם זחל שהזדחל לו על האדמה, נאבק בתנאי השטח ובחיפוש אחר מזון?
איך עוברים מפה לפה אתם שואלים?
שאלה מצויינת!
והתשובה היא - באופן טבעי!
מסתבר שגם לנו, בדיוק כמו לפרפר, יש אפשרות לחיות את כל השלבים בהם חי הפרפר... אך בשל העובדה שההכרה שלנו חזקה מזו של הפרפר- אנו תקועים בשלב הזחל...
ולעיתים קשה מכך- בשלב הגולם.
במצב זה- אנו מאמינים שזה מי שאנחנו – זחל, שזוהי מהותנו השלמה, שזו כל מי שאנחנו באמת...
תהיתם אי פעם האם זה אכן כך?
האם מי שאתם מכירים שאתם זה כל מי שאתם?
תהיתם פעם האם מי שאתם מכירים שאתם זה מי שנועדתם לחיות בשלמותכם?
תהיתם פעם מאיפה נובעת ההרגשה שאנו רוצים להיות מעבר וההרגשה שיש בנו עוד ויותר?
כל עוד האמנו שזה מי שאנחנו, חיינו כמו הזחל; בהתאם למציאות, בהתאם ל'תנאי השטח', בהתאם ובתגובה למה שקורה – ואז מפותחים ככל שהפכנו להיות – הפכנו לזחל מפותח שרץ מהר יותר את החיים.
כשאנו מבינים שההתפתחות האמיתית נוצר דווקא מתוך חיבור לטבע שלנו ולא דרך חיבור למציאות החיים שלנו – נרצה להתקדם לשלב הפרפר.
לפרטים והרשמה לחצו כאן
שתף אותי