זהו? זה כל מי שאני?
האם מי שאני כעת, זה מי שאני באמת?
הרי אנחנו כל כך הרבה פעמים בחיים מרגישים שלא... שלא באמת... שאנחנו יותר מדי נחמדים, ויותר מדי מכילים, ויותר מדי מתאמצים, ויותר מדי מחושבים, ויותר מדי מודעים ופשוט יותר מדי!
אנחנו כל כך רוצים להשפיע בחיינו ובפועל חיים כמושפעים ולא כמשפיעים באמת.
וזה לא משנה איך אנחנו חיים אותנו מי אנחנו מנסים להיות – אנו לא באמת מצליחים ממש להיות.
בין אם אנחנו חיים כ"יותר מכולם" ובין אם אנחנו חיים "כמו כולם" ובין אם אנחנו חיים כ"פחות מכולם" – אנחנו לא באמת אנחנו!
במצב זה אנו חיים כ-שורדים ולא כ-חיים.
מכירים את התחושה?
ואז? שום מציאות חיים שנבחר לא באמת תוכל לעזור לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו אלא רק טוב יותר עם מציאות חיינו שבה אנחנו לא חיים באמת את עצמנו!
וכאן NYE נכנסת לתמונה.
כשאנו מבינים שכל עוד אנו לא חיים את עצמנו בצורה אמיתית ורחבה- אלא בצורה מודעת ומלאכותית – זה לא משנה אם הצלחנו לעבוד על העולם שאנחנו שווים ובעלי ערך ובין אם לא- אנחנו לא באמת יכולים לעבוד על עצמנו!
עוד ועוד שנים שחולפות להם הופכות להיות ככל שעובר הזמן מצרך יקר...
כולנו יכולים להגיע לשלב שבו אנו מרגישים שכבר פספסנו את הרכבת... ושיותר מדי חיים עברו.
והרי אם היו שואלים אותנו בכמה היינו מוכרים למכור שנה אחת מהחיים שלנו היינו מסתכלים על השואל במבט מזועזע, כאילו היה איש הזוי במיוחד ואומרים לו: "נראה לך? בחיים לא! אין לזה מחיר!".
אז אם אין לזה מחיר והחיים שלכם זה באמת הדבר החשוב לכם ביותר- זה הזמן לעשות מעשה.
כמו שאנו נוהגת לומר- נכון, אנחנו רגילים לחיות ראשית את מה שדחוף לנו ואז את מה שחשוב... ולחיות זה לא דחוף, זה חשוב...
אלא אם אתה כבר חולה והחיים שלך בסכנה מיידית אז זה אולי משתנה.
בואו נבחר לעשות את המעשה בחיות ובבריאות טובה ונבחר ללמוד איך לחיות, לחיות באמת, את מי לא מדובר רק בקורס לחיים - אלא בקורס שנותן חיים. נקודה.
זה הזמן להבין, להקשיב ולהתחבר!
ואז ה-מי אני, מה אני ולמה אני, יהיו מובילי דרך ולא סימני שאלה בדרך ונחיה, כפי שנבראנו לחיות, באופן המשמעותי ביותר שמגיע לנו לחיות!
והתחושה היא - אדירה!
זה עניין של חיים!
שתף אותי