מאמרים בנושא מודעות

הייתי היום במסיבת קבלת ספר תורה של הבת שלי ליאל והיה הרכב מוזיקלי שעשה קצב בתופים.המנחה ביקש מאנשים למחוא כפיים על פי קצב מסויים ורוב האנשים הצטרפו אליו! הסתכלתי על כולם וראיתי את שיתוף..

איזו שאלה זו הא? כולנו בטוחים שרק אנחנו חושבים ככה, ושרק ביננו לבין עצמנו יש את השיחה של איך רואים אותי או מה חושבים עלי תוך כדי שאנחנו נמצאים עם אנשים. כולנו חושבים שרק לנו יש את השיחה הפנימית הזו

הורגלנו לחשוב שמודעות עצמית משמעה להיות מודע למי שאני ולמה שאני רוצה ולמה נכון לי ולמה לא נכון לי ולמה נכון להגיד ולמה לא ולהפעיל שיקול דעת. כשלמעשה? ההפך הוא הנכון.

ככל שאנו חיים בצורה מודעת יותר אנו חיים את מי שאנו מנסים להיות ולא את מי שאנחנו! ואז?

עד לפני זמן לא רב חשבנו שאדם היודע בבירור מי הוא – הוא אדם שחי את עצמו וסגור על עצמו. האומנם?