../../Up/ARTICLES/b_C_22zjf4n6.jpg

סליחה, מי אתה?

עד לפני זמן לא רב חשבנו שאדם היודע בבירור מי הוא - הוא אדם שחי את עצמו וסגור על עצמו.
 
כיום אנו יודעים שאדם שיודע בבירור מי הוא - כנראה שולט בעצמו וסוגר על עצמו, וחי את ההגדרה שלו את עצמו, אך לא את עצמו!
 
בואו נבין.

יש הבדל גדול בין לחיות בפועל את עצמי לבין לחיות דמות שנוצרה מתוך הגדרות על פיהן הגדרתי אותי ולה קראתי 'אני'.
 
הגדרות אלו אומנם מספקות לנו ידיעה עצמית ברורה באשר ל'מי אנחנו', אך בהכרח לא נוצרות מתוך נוכחות והתגלות עצמית - וכך ההגדרות שלנו הופכות לגדר!
 
במצב זה אנו מודעים למי אנחנו בהגדרה העצמית שלנו, אך לא באמת לעצמנו.
 
אנו מורכבים מגוף פיזי ומאנרגיה. שני המרכיבים הללו הם שלמים.
 
ככל שאנו חיים יותר את עצמנו ופחות את ההגדרות שלנו - אנו חיים בהתגלות עצמית ובגילוי עצמי תמידי ואינסופי. כך אנו חיים בהתחדשות תמידית, בדיוק כמו שקורה בתאי גופנו! ואם האדם מתפתח כל הזמן אין מקום להגדרות שנמשכות לאורך זמן!
 
לעומת זאת, ככל שהאדם דרך את ההגדרות שלו את עצמו - הוא חי באופן סטטי שאינו משתנה (לכן גם לא אוהב שינויים ואוהב דברים מוכרים). 
 
ההגדרה של האדם את עצמו אינה תוצר של הטבע המקורי והשלם של האדם אלא של הדעת. ככל שהוא חי את הדעת שלו הוא לא חש את עצמו, אלא רק יודע את עצמו.
 
זו גם הסיבה שבמצב זה הוא לא חש ביטחון מתוך עצמו ולכן נאחז בשליטה ובצורך לדעת הכל עליו ועל עולמו ו-"להיות מוכן".
 
אז מה עושים?

מעיפים את ההגדרה העצמית?
 
ממש לא!
 
ההגדרה העצמית של האדם נתפסת כעת עבורו כמעוז הקיימות והביטחון שלו, ולכן ב-NYE אנו לא משחררים דבר, אלא רק מוסיפים לו את עצמו.
 
ככל שהאדם שחי כעת הגדרה עצמית חווה במקביל יותר ויותר את עצמו וכך הוא מתחיל לחוות תחושות שטרם חש עד כה, וככל שזה קורה כך הוא נפתח יותר ויותר לעצמו.
 
ככל שהוא מתחיל להרגיש איך זה מרגיש להיות קיים מבלי לקיים את עצמו ואיך זה מרגיש להיות בטוח גם מבלי שיפעיל שליטה, ואיך זה מרגיש זרימה גם מבלי להניע את עצמו או את עולמו - הוא נפתח להרגיש איך זה מרגיש לחיות!
 
ככל שזה קורה - העבודה שלנו הופכת להיות קלה - ואז הכל מתחיל לקרות מעצמו!
 
בדרך זו - ההגדרה העצמית שעד כה נתפסה בתור הבסיס לקיימות האדם נחווית כעת כמשהו שמגביל וסוגר את האדם ואז ההגדרה נפתחת להתרחב ולהיות בהתאם לאדם עצמו ולא כמגדירת האדם עצמו.
 
ככל שזה קורה כל ההיאחזות בהגדרות חיצוניות משתחררת מעצמה, כי כעת האדם חי את עצמו וכך חווה ביטחון וקיימות דרך עצמו ולא דרך שליטה ודריכות.
 
כך הופך האדם לחיות כחי ולא כשורד, ומתחיל לחיות ולחוות ללא תנאי וללא תלות בדבר מתוך תחושת הקיימות העצמית שלו!
 
וזו לגמרי תחושה של ביטחון חופש!  


שתף אותי 
    

הגב על המאמר

 
 
../../Up/ARTICLES/b_C_22zjf4n6.jpg

סליחה, מי אתה?

עד לפני זמן לא רב חשבנו שאדם היודע בבירור מי הוא - הוא אדם שחי את עצמו וסגור על עצמו.
 
כיום אנו יודעים שאדם שיודע בבירור מי הוא - כנראה שולט בעצמו וסוגר על עצמו, וחי את ההגדרה שלו את עצמו, אך לא את עצמו!
 
בואו נבין.

יש הבדל גדול בין לחיות בפועל את עצמי לבין לחיות דמות שנוצרה מתוך הגדרות על פיהן הגדרתי אותי ולה קראתי 'אני'.
 
הגדרות אלו אומנם מספקות לנו ידיעה עצמית ברורה באשר ל'מי אנחנו', אך בהכרח לא נוצרות מתוך נוכחות והתגלות עצמית - וכך ההגדרות שלנו הופכות לגדר!
 
במצב זה אנו מודעים למי אנחנו בהגדרה העצמית שלנו, אך לא באמת לעצמנו.
 
אנו מורכבים מגוף פיזי ומאנרגיה. שני המרכיבים הללו הם שלמים.
 
ככל שאנו חיים יותר את עצמנו ופחות את ההגדרות שלנו - אנו חיים בהתגלות עצמית ובגילוי עצמי תמידי ואינסופי. כך אנו חיים בהתחדשות תמידית, בדיוק כמו שקורה בתאי גופנו! ואם האדם מתפתח כל הזמן אין מקום להגדרות שנמשכות לאורך זמן!
 
לעומת זאת, ככל שהאדם דרך את ההגדרות שלו את עצמו - הוא חי באופן סטטי שאינו משתנה (לכן גם לא אוהב שינויים ואוהב דברים מוכרים). 
 
ההגדרה של האדם את עצמו אינה תוצר של הטבע המקורי והשלם של האדם אלא של הדעת. ככל שהוא חי את הדעת שלו הוא לא חש את עצמו, אלא רק יודע את עצמו.
 
זו גם הסיבה שבמצב זה הוא לא חש ביטחון מתוך עצמו ולכן נאחז בשליטה ובצורך לדעת הכל עליו ועל עולמו ו-"להיות מוכן".
 
אז מה עושים?

מעיפים את ההגדרה העצמית?
 
ממש לא!
 
ההגדרה העצמית של האדם נתפסת כעת עבורו כמעוז הקיימות והביטחון שלו, ולכן ב-NYE אנו לא משחררים דבר, אלא רק מוסיפים לו את עצמו.
 
ככל שהאדם שחי כעת הגדרה עצמית חווה במקביל יותר ויותר את עצמו וכך הוא מתחיל לחוות תחושות שטרם חש עד כה, וככל שזה קורה כך הוא נפתח יותר ויותר לעצמו.
 
ככל שהוא מתחיל להרגיש איך זה מרגיש להיות קיים מבלי לקיים את עצמו ואיך זה מרגיש להיות בטוח גם מבלי שיפעיל שליטה, ואיך זה מרגיש זרימה גם מבלי להניע את עצמו או את עולמו - הוא נפתח להרגיש איך זה מרגיש לחיות!
 
ככל שזה קורה - העבודה שלנו הופכת להיות קלה - ואז הכל מתחיל לקרות מעצמו!
 
בדרך זו - ההגדרה העצמית שעד כה נתפסה בתור הבסיס לקיימות האדם נחווית כעת כמשהו שמגביל וסוגר את האדם ואז ההגדרה נפתחת להתרחב ולהיות בהתאם לאדם עצמו ולא כמגדירת האדם עצמו.
 
ככל שזה קורה כל ההיאחזות בהגדרות חיצוניות משתחררת מעצמה, כי כעת האדם חי את עצמו וכך חווה ביטחון וקיימות דרך עצמו ולא דרך שליטה ודריכות.
 
כך הופך האדם לחיות כחי ולא כשורד, ומתחיל לחיות ולחוות ללא תנאי וללא תלות בדבר מתוך תחושת הקיימות העצמית שלו!
 
וזו לגמרי תחושה של ביטחון חופש!  


שתף אותי 
    

הגב על המאמר

 
 
תודה,
תגובתך למאמר התקבלה במערכת