../../Up/ARTICLES/b_C_n8dlphjg.jpg

דף חדש לבן נקי

איך אנו רגילים לשנות את חווית החיים שלנו?  דרך שינוי מציאות החיים שלנו!
 
אנו חושבים ש:
 
  • "אם אחליף עבודה אז יהיה לי טוב"
     
  • "אם אשנה את המראה שלי אז ארגיש טוב עם עצמי"
     
  • "אם אטוס להודו אז אוכל באמת להיות פתוחה וחברותית"
     
  • "אם לא אדבר איתה יותר אז יהיה לי שקט נפשי"
     
  • "אם אתנתק מסביבת האנשים הזו אז אוכל באמת לפרוח"
     
  • "אם אצליח אז ודאי ארגיש מוצלח"
     
  • ועוד כל מיני רעיונות להתחלות מצליחות שכאלה.. 
 
הרי אנו מחפשים דף חדש לבן נקי, אך בסופו של דבר חיים את מערכות היחסים החדשות על בסיס המערכות הקודמות, על פי ה-"לקחים שהפקנו" ממערכות יחסים קודמות, אנו באים מראש למערכת החדשה מתוך תגובה לקודמת, אז האם באמת יש כאן יצירה חדשה?
 
תנאים חדשים?
 
מציאות חדשה?
 
משחק חדש?
 
אז איפה הבעיה?
 
התשובה היא שבפועל הרבה מאוד אנשים מאוכזבים מעצמם ואומרים:

"לי זה לא הצליח ליצור את התחושה שקיוותי"
 
או
 
"חשבתי שאם אעשה את זה אני ארגיש הרבה יותר טוב אבל עדיין לא ממש טוב לי!"  
 
ותוהים מה "דפוק" בהם?!
 
אנו שבויים בתפיסה שלשחקנים האחרים יש השפעה על חוויתנו אותם..
 
אז לכל התוהים - אין שום דבר דפוק בכם! שום דבר! הדבר היחיד שלא לגמרי תקין הוא התפיסה הרווחת שהרגשות שלנו, בני האדם, נוצרים דרך מצבנו בעולמנו החיצוני, מבלי להבין שלמעשה תחושתנו נוצרות על פי מצבנו בעולמנו הפנימי.
 
כיום מוכח כי אנו, בני האדם, חווים את עולמנו החיצוני על פי החוויה שלנו את עצמנו, ולא ההפך כפי שנתפס עד כה, וזו הסיבה שאנו לא מצליחים לשנות את הרגשות שלנו דרך שינוי מציאות חיינו.
 
כעת אנו יכולים לראות ולהבין כי מציאות חיינו יכולה לעורר הרגשה שאנו מרגישים בנו, שמתבססת על החוויה שלנו את עצמנו, ואינה יכולה ליצור בנו הרגשה חדשה.
 
אם אנו לא חיים כפתוחים, אלא כסגורים אז שום הודו ושום מיקום אחר לא יגרום לנו להרגיש פתוחים - תשאלו המוני אנשים שחזרו מטיולים במקומות רחוקים שיצאו אליהם בתקווה ששם הם יהיו משהו אחר- אבל זה לא קרה, וגם אם קרה באופן זמני - כשחזרו לארץ, חזרו לדמותם הקודמת...
 
אם אנו לא מרגישים טוב עם עצמנו ונשנה את המראה החיצוני שלנו, אז בהחלט המראה שלנו לא יהיה זה שמעורר את ההרגשה הלא טובה שיש לנו לגבי עצמנו, אך משהו אחר יעשה זאת... למה? כי ההרגשה שלנו כלפינו לא השתנתה... והיא רק התבטאה במראה, אבל לא רק...
 
אם אנו מתנתקים מהאנשים בחיינו - זה לא יוכל ליצור לנו הרגשת שקט, מקסימום יפחית את הרעש...
 
שום הצלחה חיצונית לא יכולה לגרום לנו להרגיש באמת מוצלחים, ולכן אנחנו לא מפסיקים להוכיח את עצמנו כל הזמן.
 
אם אנחנו נשארים באותו תפקיד כל הזמן אז ננסה לשנות את ההצגה שמולנו, אך התפקיד שלנו עדיין ימשיך להגדיר את תפקידי ומשחק השחקנים הנוספים.
 
חשבו על זה - אם אני מגלם את תפקיד הנפגע אז הם די אוטומטית מגלים את תפקיד הפוגעים. אם אני הקורבן אז הם די אוטומטית מקבלים את תפקיד המתעללים.
 
אז כל עוד אהיה באותו תפקיד של קורבן פגוע, אז האם זה באמת משנה מי יהיה לצידי? או האם בכל תפאורה אמשיך לחוות את האחרים כמתעללים ופוגעים?
 
התחלה חדשה לא מתחילה ממציאות חיצונית חדשה, אלא ממציאות פנימית חדשה שיוצרת מציאות חיצונית שלמה יותר בהתאם.


אז במקום להרחיק להודו נוכל כיום ב-NYE ליצור חיבור אחד עם עצמנו - שישפיע על חיים שלמים!


שתף אותי 
    

הגב על המאמר

 
 
../../Up/ARTICLES/b_C_n8dlphjg.jpg

דף חדש לבן נקי

איך אנו רגילים לשנות את חווית החיים שלנו?  דרך שינוי מציאות החיים שלנו!
 
אנו חושבים ש:
 
  • "אם אחליף עבודה אז יהיה לי טוב"
     
  • "אם אשנה את המראה שלי אז ארגיש טוב עם עצמי"
     
  • "אם אטוס להודו אז אוכל באמת להיות פתוחה וחברותית"
     
  • "אם לא אדבר איתה יותר אז יהיה לי שקט נפשי"
     
  • "אם אתנתק מסביבת האנשים הזו אז אוכל באמת לפרוח"
     
  • "אם אצליח אז ודאי ארגיש מוצלח"
     
  • ועוד כל מיני רעיונות להתחלות מצליחות שכאלה.. 
 
הרי אנו מחפשים דף חדש לבן נקי, אך בסופו של דבר חיים את מערכות היחסים החדשות על בסיס המערכות הקודמות, על פי ה-"לקחים שהפקנו" ממערכות יחסים קודמות, אנו באים מראש למערכת החדשה מתוך תגובה לקודמת, אז האם באמת יש כאן יצירה חדשה?
 
תנאים חדשים?
 
מציאות חדשה?
 
משחק חדש?
 
אז איפה הבעיה?
 
התשובה היא שבפועל הרבה מאוד אנשים מאוכזבים מעצמם ואומרים:

"לי זה לא הצליח ליצור את התחושה שקיוותי"
 
או
 
"חשבתי שאם אעשה את זה אני ארגיש הרבה יותר טוב אבל עדיין לא ממש טוב לי!"  
 
ותוהים מה "דפוק" בהם?!
 
אנו שבויים בתפיסה שלשחקנים האחרים יש השפעה על חוויתנו אותם..
 
אז לכל התוהים - אין שום דבר דפוק בכם! שום דבר! הדבר היחיד שלא לגמרי תקין הוא התפיסה הרווחת שהרגשות שלנו, בני האדם, נוצרים דרך מצבנו בעולמנו החיצוני, מבלי להבין שלמעשה תחושתנו נוצרות על פי מצבנו בעולמנו הפנימי.
 
כיום מוכח כי אנו, בני האדם, חווים את עולמנו החיצוני על פי החוויה שלנו את עצמנו, ולא ההפך כפי שנתפס עד כה, וזו הסיבה שאנו לא מצליחים לשנות את הרגשות שלנו דרך שינוי מציאות חיינו.
 
כעת אנו יכולים לראות ולהבין כי מציאות חיינו יכולה לעורר הרגשה שאנו מרגישים בנו, שמתבססת על החוויה שלנו את עצמנו, ואינה יכולה ליצור בנו הרגשה חדשה.
 
אם אנו לא חיים כפתוחים, אלא כסגורים אז שום הודו ושום מיקום אחר לא יגרום לנו להרגיש פתוחים - תשאלו המוני אנשים שחזרו מטיולים במקומות רחוקים שיצאו אליהם בתקווה ששם הם יהיו משהו אחר- אבל זה לא קרה, וגם אם קרה באופן זמני - כשחזרו לארץ, חזרו לדמותם הקודמת...
 
אם אנו לא מרגישים טוב עם עצמנו ונשנה את המראה החיצוני שלנו, אז בהחלט המראה שלנו לא יהיה זה שמעורר את ההרגשה הלא טובה שיש לנו לגבי עצמנו, אך משהו אחר יעשה זאת... למה? כי ההרגשה שלנו כלפינו לא השתנתה... והיא רק התבטאה במראה, אבל לא רק...
 
אם אנו מתנתקים מהאנשים בחיינו - זה לא יוכל ליצור לנו הרגשת שקט, מקסימום יפחית את הרעש...
 
שום הצלחה חיצונית לא יכולה לגרום לנו להרגיש באמת מוצלחים, ולכן אנחנו לא מפסיקים להוכיח את עצמנו כל הזמן.
 
אם אנחנו נשארים באותו תפקיד כל הזמן אז ננסה לשנות את ההצגה שמולנו, אך התפקיד שלנו עדיין ימשיך להגדיר את תפקידי ומשחק השחקנים הנוספים.
 
חשבו על זה - אם אני מגלם את תפקיד הנפגע אז הם די אוטומטית מגלים את תפקיד הפוגעים. אם אני הקורבן אז הם די אוטומטית מקבלים את תפקיד המתעללים.
 
אז כל עוד אהיה באותו תפקיד של קורבן פגוע, אז האם זה באמת משנה מי יהיה לצידי? או האם בכל תפאורה אמשיך לחוות את האחרים כמתעללים ופוגעים?
 
התחלה חדשה לא מתחילה ממציאות חיצונית חדשה, אלא ממציאות פנימית חדשה שיוצרת מציאות חיצונית שלמה יותר בהתאם.


אז במקום להרחיק להודו נוכל כיום ב-NYE ליצור חיבור אחד עם עצמנו - שישפיע על חיים שלמים!


שתף אותי 
    

הגב על המאמר

 
 
תודה,
תגובתך למאמר התקבלה במערכת