"יהורם גאון, בגיל 77, רגע לפני הדלקת המשואה- מכריז שלא איכפת לו מה יגידו לאחר שכל השנים הללו לא הרשה לעצמו להיחשף! בראיון מספר יהורם גאון על חוסר ביטחון שרודף אותו כל חייו, על בדידות, על חיים מתוך חובת הוכחה מתמדת! על קושי בלסלוח, על פרפקציוניזם, על אי יכולת לנוח על זרי הדפנה..." כך אמרה דנה וייס בתוכנית שערכה בנושא, ולפני הראיון עם יהורם גאון עצמו.
מוכר לכם? גם אתם חיים כך? גם מבלי להיות יהורם גאון? כל אחד מאיתנו בטוח שמה שאנחנו חווים זה דבר מאוד אישי שנובע וודאי מהבית בו גדלנו, מהמקצוע בו אנו עובדים, מהאנשים איתם אנו נמצאים ועוד סיבות אלו ואחרות שמתחילות בעולמנו החיצוני ומתנקזות אלינו.
אנו רגילים שסיבת הסיבות לכל מה שאנו חווים בתוכנו הוא כל שחווינו בחיינו. כיום אנו יודעים שאין הדבר הוא כך.
כיום אנו יודעים למעלה מכל ספק כי הסיבה והתשובה אינם טמונים בעולמו החיצוני של האדם או באירועי חייו אלא טמונים דווקא במקום אחר.
היכן? מיד תגלו בעצמכם; דנה וויס: "מה שהפתיע אותי זה שחשוב לו לומר גם בספר הזה שיהורם גאון המצליח, המצחיק, המבדר, את זה שאנחנו פוגשים ערב ערב על הבמה, מלווה אותנו ברדיו, מלווה אותנו בטקסים בטלוויזיה, זה מישהו אחר לגמרי.
אתה מדבר הרבה על הבדידות שלך ועל חוסר הביטחון שלך ובעיקר סוג של דיכאון שמלווה אותך כל החיים."
יהורם גאון: "זה לא מישהו אחר... יש באמת שלב שהייתי מאוד מאוד רוצה להכניס את האנשים פנימה כדי שיראו את האיש האמיתי".
שמתם לב מה הוא אמר? "הייתי רוצה להכניס אנשים פנימה כדי שיראו את האיש האמיתי". מה אנו מבינים מזה? שכעת, האנשים שרואים אותו מבחוץ לא מצליחים באמת לראות את זה שנמצא בפנים.
ומכך נוכל להבין שיהורם גאון, שבאמת באומץ רב בחר לשתף את הקהל בקושי שלו, לא באמת מצליח לחיות באופן חופשי וגלוי את עצמו... וכי כדי להכיר אותו צריך להכנס פנימה, כי משהו בו לא ממש מצליח לצאת החוצה!
וזה בדיוק מה שיוצר מצב של חוסר ביטחון בעצמי וסוג של דיכוי עצמי שיוצר לאנשים מודעים תחושת דיכאון.
עוד אומרת דנה וייס בראיון: "אתה יודע, אני זכרתי שיש לך, אתה תמיד מדבר על חוסר הביטחון שלך, אבל זה ממש משהו משמעותי כמו שזה שעולה מהספר. זה ממש משהו שרודף אותך!"
יהורם גאון: "זה אמיתי, זה אמיתי, אני לא מעמיד פנים... אני מדבר שם על משהו שהוא הולך לאורך כל חיי, וזה מין פרפקציוניזם שיש בו, שהוא ברכה גדולה, כי מאוד מאוד רוצים להיות יותר ויותר ויותר ולעולם לא נשענים לאחור ואומרים "איזה יופי", ומהצד השני כל מה שאני עושה יכולתי לעשות יותר טוב".
הפרפקציוניזם שחווה יהורם גאון לא נוצר מרצון לשלמות, אלא מתוך רצון להרגיש שלם, שכל עוד לא חי את עצמו באופן שלם – לא מצליח להרגיש. הוא לא מצליח להרגיש שהוא עשה את הדבר בצורה שלמה, כל עוד מרגיש שהוא עצמו, העושה את הדברים, אינו שלם (לא בשל העשייה הלא שלמה, אלא בשל האדם שלא חווה את עצמו השלם כשלא חי באופן חופשי את עצמו השלם).
אז לך יהורם גאון, ולכם אנשים יקרים, מכל הגילאים ומכל המינים, החווים תחושות זהות לאלו-
התחושות הללו לא נוצרות בכם בשל מי שאתם, אלא בשל כך שאתם לא חיים וחושפים את מי שאתם.
כשאדם מנסה להיות משהו, ומנסה שלא להיות משהו- הוא לא מצליח להיות עצמו, לכן הוא לא חי את הטבעי שלו אלא את הדמות אותה מנסה לחיות.
במצב זה- כשאני לא מרגיש שלם אני אנסה להיות מושלם ומכך אחיה כפרפקציוניסט.
במצב זה גם אם התוצאות תהיינה מושלמות לא ארגיש תחושה של שלם כי אני לא חי את עצמי השלם ולכן התחושה תמיד תהיה חסרה, תהא התוצאה המושלמת ביותר אשר תהא.
במצב זה- אני לא מרגיש שזה אני, אני לא מרגיש שמי שאני מציג שאני זה באמת אני, לכן אני מנסה להוכיח מי אני כל הזמן! וכך חי בחובת הוכחה מתמדת.
כשאדם חי את עצמו הוא לא צריך להוכיח את עצמו. במצב זה הוא יכול "להרשות לעצמו" לנוח כי הוא קיים מתוך מי שהוא... ואינו צריך לקיים את הדמות אותה מנסה לחיות כל הזמן.
כל עוד האדם חי בהתאם לעולם החיצוני, בין אם דרך כך שהוא מנסה להיות המכיל של כולם ובין אם מנסה להיות יותר טוב מכולם- הבסיס הקיומי שלו לא מתחיל ממי שהוא – אלא מ-מי שהוא בעולם!
זו גם הסיבה שהאדם לא מרגיש שהוא קיים בזכות עצמו ואינו מרגיש בעל ערך מתוך עצמו ולכן חייב את אהבת והוקרת החברה כצורך קיומי הישרדותי!
כל עוד דמותו נוצרה בהתאם לעולם- העולם הוא זה שיאשר או לא יאשר את טיבה של הדמות! ומכך את קיימותה!
במצב זה האדם חי בשליטה עצמית מאוד גבוהה, ואם בוחר לנוח זה יהיה דרך התנתקות מהמציאות ולכן מצד אחד צריך את השקט שלו אך מצד שני מפחד מהשקט הזה.
כשאדם חי בהתאם לעולמו החיצוני הוא מלא בידע, או מלא בכל האנשים הקרובים לו שבמציאות חייו אותם הוא מכיל, אך הוא מרגיש ריק בעצמו, ולכן לא מרגיש בעל ערך, גם אם יש לו את כל התארים שבעולם! גם אם מצליח בסדרי גודל כשל יהורם גאון! כי כל עוד האדם לא חי את עצמו אלא בפועל חי דמות מלאכותית- הוא לא יכול להגשים את עצמו אלא רק את הדמות אותה חי בפועל.
זו גם הסיבה שאדם במצב זה יכול להרגיש סיפוק אך לא באמת תחושת חיות ושמחה אמיתית.
כשאדם יחיה כחסר בעצמו- כל האיכויות שמתאפשרות דרך עצמו – ערך עצמי, נוכחות עצמית, ביטוי עצמי, ביטחון עצמי, הגשמה עצמית יחוו כחסרות.
במצב זה האדם לא מצליח להרגיש משמעותי... גם אם הוא מבין ויודע שהוא כן!
לכן, ראשית נברך את יהורם גאון על שבחר לחשוף את הדמות שהחביא לאורך השנים, שזה כבר צעד גדול לכיוון הנכון.
השלב הבא- להוציא לאור לא רק את העובדה שהוא עצמו נמצא בתוכו ושהוא לא באמת מי שהוא מציג שהוא, אלא להוציא לאור את יהורם גאון עצמו.
זוהי מומחיותה של שיטת NYE. במספר מפגשים איתי או עם אחת/אחד ממטפלי NYE כל החוויה שלו את עצמו ושלו את עולמו יכולה להשתנות כאחת.
אני מזמינה את יהורם גאון ואתכם אנשים יקרים לגלות את עצמכם השלם ואת הביטחון העצמי השלם שלכם דרך שיטת NYE שעושה בדיוק את זה! שיטת חיבור עם ידע דרכו תבינו בדיוק מה יצר את כל אשר קרה וקורה בחייכם, את כל שחוויתם בעולמכם הפנימי והחיצוני- וכזו שיודעת לפתור את הכל- דרך מקור עצמי אחד!
ככל שאנו מבינים שכל מה שנוצר בנו לא נוצר מתוך מי שאנחנו אלא מתוך כך שאנו לא חיים בצורה חופשית את כל מי שאנחנו עצמנו – לגלות את השלם – הופכת למשימה אפשרית מאי פעם!
מזמינה אתכם לגלות שיש דבר כזה! "מקור הביטחון העצמי של האדם הוא לא ב'ביטחון' אלא ב'עצמי'. לכן, כדי להגדיל את הביטחון העצמי אין טעם להגדיל את מידת הביטחון של האדם אלא את מידת הנוכחות וההגשמה העצמית של האדם..." נועה יהושע אביוני
