האם בניקיון הפחדים באמת פתרנו את מקור הפחד או את מעורר הפחד?
מסתבר שאנו רגילים לעבוד עם מעוררי הפחד ולא הפחד עצמו. יש לנו פחד שיקרה משהו למישהו.
במצב זה אנו מאמינים שזהו הפחד ולכן מתעמקים בו. כשבעצם הפחד הוא מה אני אחווה אם זה יקרה.
זאת אומרת שפחד הוא בכלל מתחושה ולא מהדבר עצמו. כמטפלים הרגילו אותנו לטפל בפחד.
לטפל במה? בנושא הפיזי עצמו, בהיתכנות הפיזית עצמה. אנו יכולים לטפל בנושא המעורר את הפחד ואנו יכולים לטפל בתחושת הפער שתתגלה לנו באמצעות הפחד עצמו, באיפיון אותו אנו חיים שיוצר מראש את תחושת הפער בין מי שאנו כיום לבין מי שאנו עצמנו.
כל עוד אני ממשיך לחוות תחושה מסויימת אז גם אם זה לא יתבטא בפחד בנושא זה אז זה יתבטא דרך פחד בנושא אחר.
לדוגמא- למשל אדם לא חווה את עצמו ולכן מנסה ליצור ביטחון דרך שליטה בעולמו החיצוני. במצב זה כל דבר שיגרום לו להרגיש את תחושת חוסר הביטחון יכול להיות עבורו מעורר הפחד שהוא גם מעורר את ההכרה של לגבי מצבו.
אם יש לי פחד מים שקרה על פי תפיסתי בשל אירוע חיים שעברתי למשל בילדותי הלכת לים והיה גל גדול ושתיתי מלא מים ונחנקתי ומאז אני מפחדת ללכת לים.
האם האירוע הזה באמת יצר את הפחד מים? או שהאירוע עורר בי תחושה שהיתה בי מראש ושאני חווה אותה גם עכשיו ולכן רוצה להימנע מלחוש אותה דרך הים ולכן מתרחקת מהים כדי לא לחוש את התחושה הקיימת בי בכל מקרה מזה שנים?
במקרה זה נוכל לשאול- כשזה קרה הרגשתי שאני...- שאני נחנקת. הרגשתי ש...- שאין לי אוויר.
הרגשתי ש...- הרגשתי את המלח בגרון. ואז אה...- רציתי לצאת לנשום אוויר.
החשש להיחנק...- קיים בי עד היום. לפעמים אני מרגישה שהחיים האלה אה...- מגבילים אותי.
בזוגיות אני אה...- לא מתמסרת עד הסוף. לא מתמסרת כי...- אני לא אוהבת זוגיות חונקת.
במצב זה ברור שאוכל לפתור את הפחד מהים- אתקן את האירוע הדמיוני או אתיידד עם הגל או אשתה איתו קפה- כל זה לא יגרום לי להרגיש בטוחה אלא זה רק יגרום לי אולי לא לפחד ממעורר הפחד אחרי שאתפייס עם הגל. במצב זה המצב שלי לא השתנה ותחושת המחנק שאני חווה בי והמודל שעל פיו אני חיה לא השתנה, אלא רק העניין עם הים.
יש לי פחד מרעש של אופנועים בעיקר בלילה רעש של אופנועים בלילה אה...- זה תמיד תופס אותי לא מוכנה.
זה תמיד מרגיש לי אה...- כאילו הם לא מתחשבים. לא מתחשבים כי אה...- כי הם מבהילים אנשים ונוסעים לדרכם.
הבהלה היא אה...- אני לא מספיקה להתכונן לזה. ואז זה מבהיל אותי.
בכלל מבחינתי לא להתכונן למשהו זה...- אין מצב, אני מתכוננת לכל מה שאני צריכה לעשות.
בכביש אני מרגישה אה...- אני נוהגת זהיר, אני שומרת על חוקי התנועה והאיתות.
כי...- כי אני לא רוצה שאנשים לא יראו שאותתתי, אני לא רוצה להפתיע אותם ואני לא רוצה שהם יפתיעו אותי.
ספונטניות מבחינתי זה...- אני פחות אוהבת ספונטניות כי אני אוהבת להכין את הדברים שלי מבעוד מועד.
יש לי פחד מטלפונים בשעה מאוחרת, זה תמיד עושה לי דופק גבוה כי כשיש טלפון בשעה מאוחרת אז אה...- אז יש סיכוי שמישהו מתקשר ואומר שמשהו קרה.
ומבחינתי זה...- מפחיד. מפחיד כי אה...- כי זה מבהיל, אתה לא יודע למה לצפות.
וכשאני לא יודעת למה לצפות אז אה...- אני חושבת על הגרוע מכל. עולה לי ש...- אני לא אוהבת הפתעות. למרות שאם קורה משהו אני ישר מתייצבת.
עולה לי ש...- זה לא שאני כזאת חרדתית, הילדים שלי יוצאים לחברים והכל.
מבחינתי להתמודד עם משהו רע שקורה...- אני מסוגלת להתמודד אבל לא רוצה להתמודד.
אני בנאדם שמאוד חשוב לי להרגיש אה..- אהובה. ובנתינה. אם האדם חווה תחושת פחד וחוסר שליטה במצב לא צפוי אליו לא יכל להתכונן האדם, סימן שהאדם הזה חושש מעוד מצבים כאלה, ואולי אפילו יש לו פחד נהיגה.
כלומר, כדי לפתור את הפחדים באמת לא נרצה לפתור ולהעלים את מעוררי הפחד אלא להבין מה הפחד בא לספר לנו על מצבו של האדם כרגע ועל החיבור אותו חי האדם כרגע.
כשהחיבור ישתנה התחושות תשתננה ואז כל הפחדים ישתנו מעצמם כי כבר אין את תחושת חסר אשר חווה האדם מול מעוררי הפחדים השונים.
כשאדם מרגיש שיש לו ביטחון פנימי ונוכחות עצמית אז גם אם יזכר בגל הגדול הוא כבר לא יראה לו כזה גדול וגם תהיה לו תחושה שהוא יסתדר ושהכל יהיה בסדר.
הוא ירגיש ביטחון באשר למצבו ולא אוזלת יד כפי שחווה לפני. במצב זה כל הפחדים שישבו על אותה תשתית של חוסר ביטחון פנימי וניסיון באחזקת שליטה- לא ימשיכו להתקיים.
דבר נוסף שנרצה להבין- שהאירוע בו חוויתי תחושת פחד הוא לא מה שיצר את תחושת הפחד אלא רק עורר בי את תחושת הפחד שאותה חוויתי עוד קודם.
הדבר היחיד שנוצר באירוע הוא החיבור ההכרתי בין מים לתחושת חוסר ביטחון. את החיבור הזה ניתן לבחון מחדש כאשר האדם יחווה את עצמו בצורה טובה יותר ואז נראה איך מרגיש לו כעת מעורר תחושת הפחד.
זאת אומרת שאנחנו מבינים שיש הבדל בין מעורר הפחד לבין יוצר הפחד אנחנו מבינים שהעולם שלנו מעורר את הפחד אבל הפחד שהוא תחושה של חוסר ביטחון בכלל נמצא בחיבור חסר ביני ובין עצמי.
