שמעתם פעם אנשים אחרים או אתכם אומרים את המשפט הזה? נכון שתמיד לא ברור לנו אם פחד מהצלחה זהה לפחד מכישלון?
מה דעתכם? זהה או לא זהה? אז בין אם עניתם זהה ובין עניתם לא זהה- אתם צודקים! יש בשני אלה משהו זהה ומשהו לא זהה. בואו נשפוך אור על הנושא.
מסתבר שפחד להכשל יכול לנבוע מסיבות שונות- האחת- אני חי דרך הגדרה עצמית של אני=מספר אחת (הכי טוב), ואם אני לא הכי טוב- אני לא אני... ואז הפחד מכישלון הוא ממש פחד קיומי!
במצב זה מצד אחד יש חתירה להצלחה כל העת, מצד שני מה שמניע אותי להצליח זה הפחד מכישלון. אני נותן את כל כולי, 100% מעצמי, אני חי כאמצעי של המטרה, שהיא המטרה!
מצב זה נקרא מודל NYE 6. השנייה- אני אמור להיות הכי טוב, אבל בכך שאני כל הזמן צריך לרוץ אחרי זה- אני מתעייף, מתאמץ, וזה גם לא באמת אני!
לכן, בתוך תוכי אני מזהה שאני לא באמת רוצה להיות מספר אחת, אני לא רוצה להיות הכי, כי אני לא רוצה לחיות במירוץ הזה 24/7, ולכן אני מאמין שאני אכשל כי משהו בתוכי ברמה לא מודעת, יודע שאני לא באמת הולך לתת את כל כולי כל הזמן, משהו בי יודע שאני לא אוהב להתחייב למשהו חיצוני באופן טוטאלי!
במצב זה יש מצד אחד פחד להצליח, כי אם אני מצליח סימן שנתתי למירוץ הזה אחר מטרות להכניע אותי! וחזרתי להיות שוב כלי במשחק חיי.
מצד שני קיים גם חשש כלשהו להכשל- כי ברור לי שמשהו בי מעדיף להכשל כדי לא לחיות את הדרישות של חיי ממני ואז אני חושש שיקרה משהו בתוך תוכי שאני יוצר אותו, אבל במודע ברור שאני מעדיף להצליח. זה כמו מישהו שיודע שהוא בכביש הערבה בדרך לאילת, אז למרות שמצפים ממני להגיע לצפון, משהו בו חושש שהוא בכלל בדרך לדרום... כי זה אכן המצב.
מצב זה נקרא מודל NYE 5. גם לשאר המודלים יש שיחה מול הצלחה ומול כישלון, אבל נשאיר את זה להזדמנות אחרת.
אז איפה בכל זאת הדימיון ביניהם? ובכן, מסתבר שכל עוד אדם מנסה להצליח להיות מה שהוא קבע לעצמו להיות- הצלחה במשימה זו תהיה כישלון חרוץ ל"אני עצמי" כי אז למרות ההצלחה במשימה- הבנאדם הצליח להיות לא מי שהוא! ולכן במקום להרגיש הצלחה זה מרגיש ממש כישלון.
אם האדם לא הצליח לעמוד במה שהוא קבע לעצמו להיות- אז הוא נכשל בהגעה ליעד שהציב לעצמו, מצד שני הוא לא חי כמו דמות אחרת (אך עדיין גם לא את עצמו).
לכן, אם נכשלתי בלחיות כמו שניסיתי לגרום לי לחיות- אומנם אני עדיין לא חי את עצמי אך גם לא דמות מלאכותית.
אם הצלחתי לחיות כמו שניסיתי לגרום לי לחיות- אז הצלחתי לחיות דמות שהיא לא אני. ואז לעולם לא אוכל להגשים את עצמי כי אני לא חי את עצמי! וגם אם אגשים מציאות חיים שלמה דרך דמות מושלמת אותה אני חי- אני תמיד ארגיש פספוס, החמצה, וחוסר בתחושה הגשמה!
אז במקום לנסות להצליח ובמקום לנסות להכשל- בואו פשוט נפתח להיות יותר דרך עצמנו, ואז לא נצטרך לנסות להיות יותר דרך שום השלמה חיצונית באמצעות דמות מלאכותית!
נקודה חשובה! יש אנשים שמפחדים להצליח או מפחדים להכשל ואז יושבים על תוכנית עבודה לראות איך בכל זאת זה יכול לקרות באופן הבטוח ביותר.
אז כמו שהבנו- בין אם הצלחנו שהמטרה שקבענו לעצמנו תקרה, ובין אם לא- הכי חשוב שאנחנו נקרה, וכשהאדם קורה- הכל קורה!
אין צורך לשבת איתם על תוכנית עבודה של איך לגרום להם למרות חששותיהם להתקדם ולעשות, לא צריך לשכנע אותם להאמין בעצמם, ושהם יכולים, לא צריך מערכת תמיכה ועידוד שתזכיר שהם יכולים, לא צריך מלווה עסקי צמוד, לא צריך אימון לבניית תוכנית ביצוע על פי שלבים- אלא צריך דבר אחד פשוט- לחבר את האדם למצבו הטבעי והשלם, וכך ההגשמה וההצלחה תקרה באופן טבעי וללא מאמץ.
במצב זה הוא לא יצטרך להתמודד עם הפחד או להתגבר על הפחד כי כבר לא יהיה פחד...
ככל שאני לא צריך להיות משהו מסויים כדי להצליח, אין לי פחד או צורך להכשל כדי להיות אני... וכשאני חי את עצמי- אז הצלחה היא דבר בטוח עבורי, כי זו הגשמה עצמית!
כי כשאדם חי את עצמו באופן שלם יותר- הוא קרקע להתרחבות מתמדת בכל מישורי חייו.
וזה בדיוק מה שאנו עושים בNYE – פותחים את האדם איתו אנו עובדים יותר ויותר לעצמו ואז הוא יכול להנות מיותר ויותר עוצמה, נוכחות, חיות, קיימות, מוטיבציה פנימית ויצר הגשמה!
