NYE זה לא להתחבר לעצמי שבתוכי אלא להתרחב לעצמיות השלמה. הרבה אנשים פונים אלי ואומרים לי שהם למדו לתת מקום לעצמם, לתת מקום לכאב, לתחושת החוסר, לתחושת הלא מספיק, לא להאבק בה, אלא לתת לה להיות. להתיידד איתה, לתת לה מקום.

וכשאני שומעת את זה? מצטלצלות לי האוזניים! מה? אין לזה שום קשר לחיבור עצמי אמיתי.

יש לזה קשר רק לחיבור ל'אני הפנימי'. האני הפנימי הוא לא הרובד העצמי השלם, אלא החלק הקטן שאנו חווים בתוך הדמות הלא אותנטית ולא חופשית שהפכנו להיות.

המי שאנחנו היום – לא נוצר כתוצר חופשי אלא בתוך מסגרת של חינוך, ציפיות, מסגרות שמלמדות אותנו איך צריך להתנהג, איך נכון לחשוב. מבלי לשים לב – אנחנו די מתוכנתים, והרבה פחות חופשיים.

רובנו מתביישים בתשוקות שלנו, ברצונות שלנו, כי זה מרגיש לנו גס, סוטה, לא לעניין, אולי יגרום למישהו להרים גבה ולגרום לנו להרגיש שמשהו בנו לא בסדר, לא נורמלי, לא תקין.

ואז... בתוך האני הזה – לנו, לעצמנו הטבעי והאותנטי, לא היה מספיק מקום...

ואז כיווצנו את עצמנו בתוך הדמות הזו שנקראת 'אני'. הראנו רק את מה שמתאים, הסתרנו את מה שהאמנו שלא מתאים.

הראנו את הדומה, הסתרנו את השונה. בדרך זו – לא חווינו את עצמנו בתוכנו, אלא את החלק הזה שמכווץ, סגור, לא תמיד לגיטימי, לפעמים אסור ולפעמים מותר.

למה זה דומה? לברז מים. הברז - ה'אני בפועל'. המים שבעולם – ה'עצמי'.

והמעצור שפותח או סוגר את המים הוא ה-אני האידאלי. מה נותר בפנים? המים שסגורים בתוך הברז.

ככל שהברז יהיה פתוח יותר כך החוויה הפנימית תהיה טובה יותר, משוחררת יותר.

ככל שהברז יהיה סגור כי האידאל לא מאפשר שחרור אלא התאמה שלנו אל העולם – כך המים יישארו תקועים בתוך הברז.

אז המים יהפכו להיות מים עומדים, תקועים, ולא מים בריאים, נעים, חיים.

זה בדיוק מה שקורה בתוכנו. האם נרצה להתחבר אל המים שתקועים בתוך הברז? האם הם או מצבם מייצג את המים החופשיים, שנמצאים בתנועה, באוויר הפתוח? לא.

לכן אין צורך להתחבר לאני הפנימי כשהוא רק ביטוי לכך שמשהו לא חווה וחי בחופשיות את עצמנו.

חיבור עצמי זה לא להתחבר לכאב, לרגשות או לצלול פנימה. חיבור עצמי זה לאפשר חוויה שלמה יותר של העצמיות ולחיות מתוך נביעה של העצמיות דרכנו, אל העולם.

אין צורך להתחבר לכאב שאנו חשים בתוכנו, אלא לעצמנו. ככל שאנחנו מתחברים לעצמנו – התקיעות שיצרה את הכאב נעלמת ואיתה גם הכאב.

כל התופעות הלא רצויות שאנחנו חווים בתוכנו הן לא חלק ממי שאנחנו באמת, אלא נוצרו כתוצאה מכך שאנחנו לא חווים וחיים את עצמנו באמת.

איך נוכל לגלות שזה אכן נכון? פשוט. נגיע למפגש טעימה, נחווה את עצמנו ואז לא יהיה לנו ספק.

כשאנחנו נפתחים לעצמנו ומגלים אור, חום, תנועה, חיים, מלאות, התעוררות, שחרור, ביטחון, ערך, משמעות, שמחה, אושר – אנחנו מגלים שכל האין מעולם לא היה חלק מאיתנו אלא פשוט ביטוי לכך שאנחנו לא חיים את כל היש שנולדנו לחיות.

NYE – הפתרון האמיתי