כדי שנסלח לעצמנו ולעולם צריך לקרות דבר אחד- שנרגיש שהמצב שלנו שונה מזה שהיה.
כשנרגיש שהמצב שלנו שונה מזה שהיה – לא נרגיש שאנחנו צריכים לסלוח לנו או לעולם כי לא נחווה את הקושי של המצב שהיה.
כשנרגיש שהמצב שלנו לא שונה מזה שהיה- שום סליחה לא באמת תהיה שלמה, כי כל עוד אני חווה את הקושי – אז אני או העולם אשם בקושי שלי!
למה זה דומה? לאדם שחברו בטעות מתח את רגליו וחברו בדיוק עבר ונפל.
כל עוד הרגל שלו כואבת ושבורה- גם אם החבר יצטער ויתחרט ויגיד סליחה- החבר שרגלו שבורה וכואבת לא באמת יסלח בכזו קלות כי הכאב עדיין נשאר ועדיין במלוא הדרו...
מתי הוא כן יסלח? לאחר שרגלו השתקמה והוא יכול לפעול רגיל. ואז כשחברו יבוא לבקש ממנו שוב סליחה יאמר לו האדם שרגלו התרפאה- מה קרה לך? די, עבר, נגמר... ויתכוון לזה!
לכן, במקום לנסות לבקש מעצמנו סליחה, ובמקום לחכות שמישהו יגיד לנו סליחה- בואו נוודא שאנו לא חיים כקורבנות של המצב שנוצר, ואז כבר לא יהיה לנו צורך ב-סליחה.
