"רק כשאדם מוותר על בחירה - הוא חי כחופשי באמת!" נועה יהושע אביוני.
אנו רגילים לזהות את הבחירה בתור המדרגה הגבוהה ביותר הקיימת לנו בני האדם.
חשבתם פעם על האפשרות שיש מדרגה גבוהה יותר, הרבה יותר, הרבה מעבר לזכות שלנו לבחור?
איזו? הזכות שלנו להיות. מסתבר שאנו, בני האדם, מנסים להרגיש ביטחון ושליטה דרך - בחירה.
ככל שאנו בוחרים מי להיות, ומה להיות וכמה להיות ומתי להיות ועם מי לא להיות - כך אנו מרגישים בשליטה גדולה יותר.
עד לכאן - הכל נכון. אז מה בכל זאת הבעיה? שכל עוד אני חי כתוצר של הבחירה המודעת שלי ולא כתוצר של הטבע שלי.
במצב זה, מרוב כל הבחירות מה להיות ואיך להיות ומול מי להיות - אני לא באמת מצליח להיות...
כן, אני לחלוטין בוחר, אבל אני לא באמת חופשי. למה? כי אם הייתי חי את עצמי, באמת, באמת חופשי - לא הייתי מנסה להיות משהו ולא הייתי מנסה להסתיר ולא הייתי מנסה להחצין ולא הייתי מנסה שיראו ולא הייתי מנסה שלא יראו... אלא פשוט הייתי חי, פשוט חי...
וזה הכי חופשי שיש! והכי שלם שיש! כי כשאנו חיים את עצמנו אנו פתאום מגלים בנו עוצמה שלא הכרנו, ביטחון שלא הכרנו, נוכחות שלא הכרנו, שמחה וחיות שלא הכרנו, יכולת ביטוי שלא הכרנו, תחושת משמעות ויכולת הגשמה שלא הכרנו - ושלא יכולנו לדמיין שקיימת בנו באופן טבעי! ללא מאמץ.
לכן כדי לחיות מתוך בחירה חופשית אנו רוצים להיות חופשיים בבחירה שלנו - וכשיש לנו בחירה חופשית באשר למי אנו בוחרים לחיות ומי אנו בוחרים להיות אנו רוצים לבחור בבחירה הטבעית - בעצמנו.
