אתמול התקשרה אלי אמא של אחד מהמתחברים שלי שסיפרה לי על שיחה שהיתה לה עם בנה בה היא אמרה לו בפירוש: "אם לא תהיה לך מטרה בחיים לא תגיע לשום מקום בחיים...", ואם אתה רוצה להיות מישהו אז אתה צריך להגיע למשהו!" ...
נכון שברגע הראשוני כולנו נגיד- וואלה, נכון, ברור? אז החלטתי לכתוב על זה מאמר.
למה? כי חשבתי על אותה אמא ועל אמהות רבות שמנסות לעזור לילדיהם בחיים מבלי להבין איך...
ונזכרתי בכל אותם תלמידים שלי שהגיעו מעולם האימון או באנגלית קואוצ'ינג אשר דיברו עם המאומנים שלהם רבות על המטרות אותם רוצים להגשים, מבלי לזכור שהדבר הראשוני שבאנו להגשים זה את עצמנו... ולצערי עבור רבים מאיתנו המטרה הפכה להיות המטרה ואנו, האדם, הפכנו להיות האמצעי המקדש את המטרה...
בואו נבחן את זה... נגיד עכשיו שיש לו מטרה בחיים, והמחויבות שלו היא המטרה שלנו, והוא עצמו כלי להשגת אותה מטרה, כדי להגיע למשהו בחיים, ונניח הוא גם הצליח לעמוד לאורך כל הדרך במחויבות שלו והגיע למטרות שלו- האם הוא בהכרח מרגיש שלם כשהוא קידש את המטרות שלו ולא את עצמו בחיים? האם הוא ירגיש שמחה שהוא הצליח לקדש את המטרות שלו בחיים ולא את עצמו בחיים? האם הוא ירגיש מאושר על כך שהמטרות שלו היו מרכז חייו ולא הוא עצמו?
חשבתם פעם על העובדה שאנחנו כל הזמן מעודדים אותנו ואת האנשים שסביבנו להצלחה כשבעצם המטרה מהר מאוד מפסיקה להיות אנחנו והופכת להיות חיצונית?
ברשימת ההגשמות של אנשים רשום בית גדול יותר, מכונית יפה יותר, לטייל בכל העולם, לקנות בית לילדים, לקנות בתים להשקעה, להפסיק לעבוד, לקנות מה שבא לי, לתרום הרבה כסף...
ואתם יודעים מה הכי מעניין? מסתבר שהאדם לא מבקש ליצור מציאות מסויימת
מסתבר שהאדם מנסה לחוש תחושה רצויה דרך מציאות רצויה, וכי המציאות הרצויה אף פעם אינה המטרה האמיתית של האדם אלא אמצעי ליצירת התחושה...
אלו תחושות אנשים מבקשים לחוש? אנשים מבקשים להרגיש בטוחים יותר, יציבים יותר, מוגשמים יותר, שווים יותר, בעלי ערך רב יותר, אהובים יותר, טובים יותר, חופשיים יותר.
אם האדם יכל להרגיש את כל אלו הוא לא היה מבזבז חיים שלמים על לנסות ליצור מציאות שבתקווה תיצור מציאות רצויה שבתקווה תיצור תחושה רצויה.
הסברתי לה שכדי שאדם יקבל את כל התחושות שהוא רוצה לחוות אין לו צורך לנסות ליצור מציאות שלמה, כי אף אדם לא יכול להרגיש שלם כל עוד הוא לא חי את עצמו... גם אם הוא חי מציאות מושלמת עד כמה שניתן!
ואם אנו מבינים את זה נרצה להבין שנרצה לעודד אותנו, ואת הסובבים אותנו לחיות את עצמנו.. ואז כל ההגשמות קורות מעצמן...
בדיוק כמו עץ התפוזים- הוא לא חי במטרה לייצר תפוזים, אלא המטרה שלו היא פשוט להיות עצמו, וכשהוא חי את עצמו, את הטבע שלו, באופן שלם, באופן טבעי נוצרים בעת ובעונה אחרת מאות תפוזים, בקלות, בפשטות, וללא מאמץ... וכך כל ההגשמות שלו מתגשמות מעצמן... מעצם היותן מוזנות מעצמו...
הסברתי לאותה אמא שכל עוד היא תנסה לעודד אותו להיות מישהו דרך כך שבמציאות החיצונית שלו יהיה משהו- אז אולי הוא יהיה מישהו, אך לא יהיה עצמו... ואז גם אם יצליח לקיים מציאות חיצונית כלשהי- היא תלווה במאמץ רב, ולא תתקיים לאורך זמן...
הסברתי לה שהדבר היחיד שהיא רוצה לעודד אותו זה לחיות בגילוי עצמי ובהתגלות עצמית תמידית, שתאפשר צמיחה טבעית ותאפשר הגשמה טבעית ותאפשר הגשמה עצמית שתתבטא בהגשמה פיזית, שתאפשר מציאות פנימית שלמה יותר שיוצרת מציאות חיצונית שלמה יותר!
