הורים רבים מתייעצים איתי בנושאים שונים. אספר לכם היום על זוג הורים שהגיעו אלי עם הטענה הבאה: "יש לנו ילד בסוף כיתה ג' והוא לא מכין לבד שיעורי בית". שאלתי אותם- הוא ישב פעם לעשות שיעורי בית לבד?
אז האמא הסתכלה עלי מאוכזבת מבנה וענתה : "לא, הוא די עצלן, אם לא מזיזים אותו הוא לא זז".
שאלתי הבאה אליה היתה: "מה היה בכיתה א' מבחינת שיעורי בית?" האמא סיפרה שאז ישבה איתו על שיעורי הבית ועל הכנת המערכת והכנת התיק ושמה לו את המים ואת האוכל בתיק כי רצתה שהכל ילך בצורה חלקה ואמרה לעצמה ברור, הוא רק בכיתה א'!
בכיתה ב' היא עדיין עשתה איתו את הדברים אבל חשבה שכשיגדל כבר יעשה בעצמו!
וכעת כשהוא בכיתה ג' נמאס לה לשבת איתו על כל שיעורי הבית כי אחרת הילד לא עושה שיעורים לבד!!!
מקור הבעיה מתחיל להיות מובן גם לכם? שיתפתי את אותם הורים שישנה בעיה שקיימת בהרבה משפחות והיא שאנו הרבה מאוד פעמים לא יודעים להבחין בין עזרה לילדינו לבין יצירת מצבי תלות של הילדים שלנו בנו או במשהו חיצוני אחר.
הסברתי להם שיש הבדל בין תמיכה שבה אני מעודדת את הילד לעצמאות תוך כדי תמיכה שלי ברקע, לבין תמיכה שגורמת לילד לתלות כי נוצרה בו הבנייה מחשבתית כי הוא יכול רק כשאמא איתו.
מצב זה עובר מתמיכה לנתמכות. הילד לא יודע משהו אחר. וזה לא ילד מפונק או תלותי... אלא ילד שלא התנסה מספיק בעצמו באופן יחידני.
העזרה שלי, כמו תמיד, היתה לכל הנוגעים בדבר! לילד- לילד אף פעם לא היה חוסר ביטחון בעצמו אלא פשוט לא היה לו עדיין ביטחון בעצמו כי טרם התנסה מספיק בעצמו. עצתי לאמא היתה שתבין ראשית שאין זו אשמתו.
הסברתי לה שכפי שלא ניתן להחזיק בשנה הראשונה ילד על הידיים ולא לתת לו לגעת ברצפה כי הוא קטן, ואז אחרי שנה להוריד אותו לרצפה כי זה הגיל שהוא אמור ללכת ואז כשזה לא קורה לכעוס עליו איך לעזאזל הוא עוד לא הולך...
ולחשוש אולי יצא לה ילד לא מפותח... לכן, הדרך שלנו לחזק את הביטחון של הילד בעצמו היא לאפשר לו להתנסות בעצמו! ושבהחלט תמשיך לשבת איתו בהתחלה אבל לאט לאט תגיד אני הולכת רגע לשירותים, תמשיך את שני התרגילים האלה אני באה, ולחזור לאחר כמה דקות ולהמשיך לשבת. לאחר מכן להגיד אני חייבת לשים משהו על הגז, תמשיך את הדף הזה ותקרא לי שאני אסתכל, ולאט לאט כשהוא מזהה את היכולת שלו מבלי הצמידות אליה כך הוא יחווה יותר ויותר ביטחון בעצמו ואז יזדקק פחות ופחות לה... וכך היה!
וכך זכה הילד בביטחון ובעצמאות שלו דרך כך שהענקנו לו את זכות ההתנסות שלו בעצמו וכך הכיר מחדש את עצמו ואת יכולותיו, בדרך יוצרת ותומכת.
לאמא- התברכתי בידע שלי, של NYE, שפותח בפני את היכולת להבין במדוייק מה כל התנהגות של האדם מספרת לי עליו ועל הדרך בה הוא חי את עצמו ואת החיבור של אותו אדם עם העולם... וכך עשיתי גם עם אותה אמא.
ההתנהגות ההורית שלה מגלה לי איך היא חווה את עצמה ואת העולם באמצעות הקשר שלה עם הילד שלה ובזכות גילוי זה יכולתי לעזור לה להתרחב בכל תחומי חייה ולשפר את כל חווית החיות שלה ואת כל ההגשמה העצמית שלה בזכות ההבנה של מה בה ובהתנהלותה איפשר מראש את היווצרות מקרה זה!
ראינו שגם בשאר תחומי חייה השונים וגם עם שאר אנשי הבית היא התנהלה באופן דומה כדי ש"דברים יזרמו חלק"... ראינו שחשוב לה שדברים יזרמו חלק כדי למנוע מצב שדברים יצאו משליטה. ראינו שהניסיון של אותה אישה לחוות ביטחון היה באופן קבוע דרך יצירת שליטה שלה על דברים ועל האנשים בחייה דרך מעורבות מלאה ולכן חיה כמנהלת של הכל בחייה.
ראינו שהניסיון שלה ליצור זרימה בעולמה על ידי ניהול שלה אותם יצרה את התוצאה ההפוכה- היא רוצה ילדים עצמאיים ופעילים, שונאת אנשים תלוייתים, ובפועל ילדיה לא פועלים אם לא מפעילים אותם. וכך גם בעלה. הראתי לה איפה כל עוד היא הפעילה אותם היא הקהתה את המנגנון של תנועה עצמית והבנו איך להחזיר את המנגנון לחזור לפעול בילדיה ובסובביה.
נפגשתי איתה באופן אישי למספר מפגשים דרכם גילתה וחוותה את הדרך דרכה היא יכולה לחוות ביטחון דרך נוכחות ולא דרך שליטה וכך חוותה את כל הביטחון והיצירה וההשפעה שאי פעם חיפשה, גם מבלי שליטה. זה פתח בפניה עולם חדש.
ג. לשאר הילדים- נכון, הם אומנם לא הגיעו לטיפול, אבל ההורים שלהם כן, ובכך הצלחנו לשפר את התנאים של הילדים ולעזור להם לחיות במשפחה מאפשרת יותר, פתוחה יותר, עם התנהלות עצמאית ובוחרת יותר, דבר ששיפר את מצב כל בני הבית!
ד. לאבא- האבא, שהוא גם הבעל במקרה הזה, ברור שלא היה פשוט עם כל ההתנהלות שלו מול המשפחה אבל בעיקר מול אשתו. אבל הוא לא היה מדבר יותר מדי וניסה לקבל את המצב כפי שהוא כי "גם ככה הבית הוא כמו סיר לחץ".
בזכות הרצון של האבא לעזור לילדו ולכן זכה האב בזוגיות טובה יותר באופן משמעותי עם אשתו וקיבל משפחה הרבה יותר מחוברת ומאוחדת!
בדרך זו הוא נהנה מבת זוג המרגישה בטוחה גם כשהיא לא דרוכה, אישה שהפכה מלא מרוצה מכלום (ולכן "נאלצה" לעשות הכל בעצמה, דבר שיצר כביכול הוכחה שרק היא עושה בבית והוא מנותק), לאישה יותר נינוחה, יותר מאפשרת, יותר מחייכת!
באמצעות אבחון מדוייק של המקרה, הפכה מאמא דרוכה, שולטת ושורדת לאמא בטוחה ויותר משוחררת ומשחררת- הצלחנו ליצור שינוי בעולמה השלם ובמשפחה!
ולגבי שיעורי הבית? ככל שהילד הפך לעצמאי יותר ומופעל פחות כך יכל ללמוד בכוחות עצמו ומתוך רצונות ו-לעשות שיעורי בית!
ובא לציון גואל! כן ירבו! NYE – חיבור אחד- חיים שלמים!
