אם יש לכם ילד לא עצמאי אשמח שתבדקו- האם ניקיתם עבורו את השטח? ופיניתם, עד כמה שרק אפשר, את המרחב שלו מכל אבן או מכל מכשול ומהמורה שבדרך?
האם הקלתם עליו בכל מה שאפשר? ומראש יצרתם לו את החיים הכי טובים שיש ביכולתכם ליצור לו כדי שהוא לא יתמודד עם מה שאתם התמודדתם?
כעת תשאלו את עצמכם- אם עד עתה אתם אלו שעשיתם והתמודדתם, ולא הוא- איך הוא יחווה ביטחון ביכולת שלו לעשות בעצמו? על פי מה הוא בכלל יכיר את עצמו כשהוא לא התנסה בפועל בעצמו? וביכולת של עצמו?
וכעת עוד קטלגתם אותו בהגדרה של – ילד "מפונק", "עצלן" ו"לא עצמאי"?
לא! הילד שלכם לא "מפונק". הוא גם לא "עצלן", הוא גם לא "לא עצמאי"! הוא פשוט לא חווה את עצמו מספיק ולכן לא מכיר את עצמו כעצמאי, כיוזם ומסוגל!
וכאן השיעור שלנו ההורים להבין את ההבדל בין לתמוך בילד לבין לנוון אותו.
התמיכה שלנו בו גורמת לו להיות עצמאי, העשייה שלנו במקומו גורמת לו להיות נתמך.
כעת נוכל להבין שאי העשייה וחוסר היוזמה שלו לא נובעת מתוך האופי ה"עצלן" שלו אלא מכך שלא בוטח בעצמו וסומך על עצמו שיצליח ושמסוגל.
כן, היינו רוצה שלא יחווה את כל מה שאנו חווינו, אך האם אנו מוכנים לוותר על כל התרומות שקיבלנו בזכות כל שחווינו?
איך נוכל לדעת מה המינון הנכון? שאלה מצויינת! תתחילו לעזור לילד שלכם לעשות דברים בעצמו, לערב אותו, שיהיו לו תחומי אחריות שלו ודברים שהוא ירגיש הרגשות טובות באמצעותן.
בהתחלה הוא יתנגד לזה, כי הוא לא מכיר את זה ואין לו עדיין את הביטחון הדרוש, אך ככל שהוא יחווה את הדברים ויתחיל לעשות דברים שעוזרים לו להרגיש טוב לגבי עצמו- אתם תערבו אותו יותר ויותר והוא יזהה שהוא נהנה מזה יותר ויותר והביטחון שלו בעצמו יגדל!
בזמן זה, יתחיל לזהות את הרצונות שלו ולהתחיל לפעול לגביהם! ממליצה בחום!
לשאלות נוספות- אתם מוזמנים לפנות אלי לפייסבוק שלי ואשמח לעזור!
באהבה! נועה יהושע אביוני- מייסדת אקדמיית NYE
